חוות יאיר · חלק קי״ח סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הא' אמר שאחר שבה"ב היא יורשת דאורייתא ה"ה יורשת כל עזבון אברהם זקינה לבד מכתובת זקינתה. ואע"פ שכבר הפריז זקינה הנ"ל לנדן בתה סך מסוים מ"מ לא זכתה הבת דה"ל קנין אתן כמ"ש סמ"ע בח"ש ר"ס רמ"ה. ועוד את"ל דזכתה בהפרזת נדן מ"מ עליה ועל בעלה לברר סך ההוא כי נכסים בחזקת יורש ומאיזה צד לקחה כל העזבון חוץ ממה שנזכר. ואם מכח הפשר של שני הנבררים תרצה הבת לזכות בכל העזבון כאמור בכתב פשר. הלא היו שני הפשרנים קרובים ופסולי עדות ומעשיהם בטל ואע"פ שנכתב בכתב פשר וז"ל אע"פ שאנחנו ח"מ קרובים מ"מ קבלו אותנו צדדים הנ"ל בת"כ וכו' מ"מ אחר דעל כתב זה עצמו אין עדות וראי' רק אלו שני הנבררים החתומים וא"כ הם למה ודבריהם למה ואין בהם ממש.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.