חוות יאיר · חלק קט״ז סימן א׳

שאלה: מה שקראת תגר על מנהג אשכנזים שאין נוהגים להכשיר גת של גוים שדינו בניגוב כמבואר סי' קל"ח אם תחילת תשמישו ע"י גוים ואני אומר הלואי והלואי שלא יקילו יותר משיעור קולא זאת כי יש להם לתלות בזה באילן גדול מאיר עינינו רש"י ז"ל (ובתוס' פרק ר"י ד"ס ע"ב משמע דדעת הרשב"ם ג"כ הכי הוי בד"ה בעיא הדחה וצ"ע בב"י סקל"ח דכ' והרשב"ם גורס מנגבן משמע שחולק על רש"י ע"ש) שלדעתו שרי בכל גת בהדחה ואע"פ שהוי יחיד בדבר זה וכל הבאים אחריו חלקו עליו כמבואר בב"י בסי' הנ"ל מ"מ כדאי הגאון לסמוך עליו אפי' לכתחילה במקום שנהגו והרי בדיעבד אפי' לא הדיחו הגת לכ"ע שרי כמבואר סי' קל"ז ולדידן דבטל בס' אפי' להוציאו דרך הנקב שרי בדיעבד ואפי' אם נתנו יין כשר תוך חביות גדול שמכניסו לקיום ושהה שם כ"ד שעות נ"ל דמותר בדיעבד אע"פ דמכניס לקיום גרע מגת שהרי גת בלי זפיתה סגי בניגוב ומכניסו לקיום אפי' בלא זפיתה צריך מלוי ועירוי וכ"כ הב"י להדיא ר"ס קל"ה וה"ה לענין זה ק"ל ר"ס קל"ז אם הכניס יין כשר לחביות נסך כדעת הרא"ש שבכלי שמכניסו לקיום אסור יין כשר מיד ובשאינו מכניסו לקיום במעת לעת וכ"כ ב"י סי' קל"ו וז"ל והרא"ש כ' על היין ששאלת אם ראית שנתנוהו בחביות של גוי בלי מילוי ועירוי איני מתיר לשתות ממנו וכל שלא ראו עיניך אל תחזק יינם באיסור אע"פ שהם חשודים אין רוב חביותיהם לקוחים מן הגוים וכו' מכל הלין משמע דאסור.