ואפשר אם היה ספינה הולכת בבקר יום שבת בלאו הכי היה ג"כ היתר טפי ומ"מ לא אירע ולא נשאלתי על זה. והיה אפשר עוד להקל ולומר דלא גזרו אין שטין רק בדעביד מעשה בגופו משא"כ אם הוא יושב ולא עביד מידי רק שהגוי אוחז המשוט אינו ענין לשבות כלל (רק שאין זה מוכרח כמ"ש לקמן בג"ה) ולכן אפי' יצוה לגוי לא מקרי שבות דשבות מאחר דאינו רק מגזירה. רק דגם בזה יש לפקפק דה"ה ה"נ זיל אייתי לי' דאיסור הוצאה מכרמלית ג"כ דרבנן מגזיר' דר"ה ומש"נ ומנין לנו לחלק ולהקל ושב ואל תעשה עדיף והרי מצינו דחכמינו ז"ל העמידו דבריהם גבי ערל הזאה ואיזמל אפילו במקום כרת.
חוות יאיר · חלק קט״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.