דה"מ במעיד על דבר השייך לחבירו ואין לו נגיעה בדבר מש"כ אם ההיזק מגיע גם לו כגון שיש לו חלק בדבר הוא ודאי נאמן על שלו ומתוך שנאמן על שלו קמחן של כלם נאסר והרי מטיא לה היזקא כמו לחברותי' ובכה"ג גמ' פ' השולח גט מתוך שנאמן להפסיד שכרו וכו' גבי ס"ת הוא בטור וש"ע ס"ס רפ"א אע"פ דהפסידו של חבירו גדול מאד מהפסד שכרו כ"ש כאן ואין הסבר דשם מיירי באומר שהוא עשה ההיזק מחלקת כלל וכן נלפענ"ד שבכל מקום שעד המעיד על האיסור יש לו חלק אפילו שמונה שבשמינית נאמן אע"פ שהפוסקים לא זכרו זה רק גבי דין שאין אדם אוסר את שאינו שלו וכבש"ס מ"מ דינא ודאי הכי הוי.
חוות יאיר · חלק קי״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.