נשים שקנו קמח מן החנוני קצתם בערב יום ו' עש"ק וקצתם בבקר. ואחת מהנה שקנתה בערב באה לחנוני ואמרה כי מצאה רחשים בקמחה לכן החזירה הקמח לחנוני ותמה החנוני כי אמר שלא כלו ג' ימים שנטחן ובדק החנוני בביתו הקמח שהחזירה לו ולא מצא גם כל הנשים שלקחו מאותו קמח בדקו ולא מצאו דבר ומ"מ החזירו קמחם לחנוני וקצתם אמרו שאינם מאמינים לאשה שאמרה שמצאה וקצתם שלקחו בבקר אמרו אפשר שריחש קמחה של זו בביתה. גם אפשר כי הכלי של אותה אשה לא הי' נקי רק מלוכלך בקמח ואותו קמח הי' מרוחש והנה קצתם כבר אפו והחנוני לא רצה להחזיר להם המעות עד שישאלו פי המורה ונשאלתי. והתרתי לא מטעם אמירת קצתן שאינם מאמינים לה מאחר שלא נמצא בפנינו דבר רע בקמחה רק שהיא אומרת שראתה כמה ריחושים בקמח וק"ל דאין אחד נאמן באיסורים ופרטי הדינים בטור וש"ע בי"ד סי' קכ"ז.
חוות יאיר · חלק קי״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.