חוות יאיר · חלק קי״א סימן ג׳

וע"ד הקושיא אשר הקש' ארי שבחבורה כבר יצאה מכת קודמין והקש' אותה הגדול מגדולי הקדמונים ה"ה הראב"ד בפירושו לת"כ ששם נאמר ברייתא דאותה לנתחיה וזכרה ה"ה בעל קרבן אהרן בשמו בספרו דנ"ט ע"ב ותירץ הראב"ד דנתוח הנתחים לאו מקרא נפקא רק שהקפיד' תור' שנעשה נתחים חשובים בדרך הקצבים בזמן ההוא שהיו מנתחין חתיכות גדולות חשובות לשלחן מלכים הן בכבש הן בפר ובעל קרבן אהרן השיב עליו שם וכתב שאינו קושיא כלל לפי שגבי פר הנתחים גדולים עד שיחולק לכ"ד חלקים (לא דיק הרב בלשונו כי אף שקרב בכ"ד לא נחלק רק לט"ו חלקים כבמשנה שם) ועל כל נתח מאלו אמר שלא ינתח עוד לחלקי' וא"א לע"ד לקבל דבריו כי איך הזהירה תורה על דבר בלתי נודע ענינו בכמות ואיכות כי בכבש מצינו רמז בקרא שקרב בששה מש"כ בפר שלא ידעינן מקרא שום רמז בכמה קרב ואיך ינותח דאזהר קרא שלא ינתח נתחיה לנתחים ונצרך לבא לתירוץ הראב"ד ולומר שהי' מפורסם אז ניתוח הנתחים על שלחן מלכים כי אפי' נאמר שהוא קבלה מפה אל פה או הל"מ לא מצינו אזהרה סתומה בתורה כזה שלא נבין אם לא ע"צ הקדמה הל"מ וקבלה פא"פ.