ופעמים רבות שבאו לפני נדון בה"ב ומשרת שחזרו בהם פעמים בשאט נפש ולפעמים שחזר הבה"ב ע"י שאיחר המשרת לבא תוך הזמן יום או יומים ולפעמים היה שוגג ואונס ומימ' לא פסקתי דין ביניהם רק טרחתי מאד עד שמצאתי פשר דבר ונ"ל פשוט שאפי' הבה"ב פשע שאין לחייבו רק בדמי שכירות שפסק עם המשרת משא"כ דמי מזונות שהרי מזונותיו מצויים ולא יחסר לחמו בכל גבול ישראל וסגי שהוא הולך בטל וכמה אורחי ופרחי בוחרי' בזה יותר מהיות משרת ואע"פ דאיהו לאו בר הכי הוא מ"מ אין לחייב בה"ב ותמימים בדעת לפי הענין יבצעו ביניה' והנלפע"ד כתבתי:
חוות יאיר · חלק ק״ו סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.