חוות יאיר · חלק ק״ו סימן ט״ו

ועוד היה נראה סברא לחלק בשניה' והוא אם יש שינוי דעת בבה"ב של השפחה שהשכירה עצמו אצל אחר שלא היה רוצה בה עוד או שבקשה להעלות בדמים או הוא ביקש לפחות ולכן נשכרה אצל אחר וחזר בה"ב ונתרצה להשפחה אז יש סברא למנהג זכר לדבר לנשתנה השער עיין ח"מ ס"ס רי"ח ה"נ מאחר שכבר היתה אצל בה"ב זה ובעת שהשכירה עצמה לא ידעה שיאות לה הבה"ב לכן גם זה ששכרה לא סמכא דעתי' מש"כ אם חזרה השפחה לדעת בה"ב ואשתני דעתה לאו כל כמינה וה"ה והסברא גבי שכירות בית כי המשכיר בה"ב והשוכר דומה לשפחה. וכל מה שכתבתי נ"מ באין מנהג ברור וידוע יש לחלק כמ"ש כי בספק חזר הדין לסיני כמ"ש הרא"ש בתשובה כבא"ה סי' קי"ח ס"ו בכל ספקי לשון תיקוני הקהל שיד התיקון על התחתונ' וד"ת על העליונה] ודאי אם המנהג פשוט מנהג עיקר הלכה ואם לאו חזר הדין לסיני.