ושוב כתב מהרר"ט בלשונו לאו כל כמיני' למיעבד נפשי' רשיעא זה שייך בא שרוצה לפסול עצמו אז אמרינן אין אדם משים עצמו רשע אבל לענין שאר טענות יכול להיות לומר כך כדמצינו בש"ע בסי' ל"ד סעיף כ"ו לוה שהעיד על המלוה שהלוה לו בריבית ויש ע"א עמו מצטרפין לפוסלו אע"פ שעושה עצמו רשע פלגינן דבורו ומאמינים אותו לגבי מלוה ולא לגבי עצמו והנה בנ"ד אף שאין מאמינים לו לפסול עצמו מ"מ הוי כשאר תובע מעות מחבירו הגם שסמ"ע תפרש שם הטעם דכשאומר פלוני הלוה לי בריבית מעיד על חבירו ועל עצמו פלגינן דבורו וכאלו אומר פלוני הלוה בריבית ולא אמר לי וא"כ באם דהוי כאלו לא אמר לי אז אינו יכול לתובעו אפי' ממון כי לא אמר שהוא חייב לי.
חוות יאיר · חלק ק״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.