חוות יאיר · חלק א׳ סימן ז׳

והנה לתרץ קושיות הדרישה אפשר לומר כי אין הקושיא נכונה רק באם נניח שמשקל סלע צורי וסלע מדינ' שווין בצמצום גם שיש בסלע צורי שמונה פעמים כסף מהכסף שיש בסלע מדינה מצמצום. ושיש בסלע מדינה בצמצום ז' חלקי נחושת וחלק א' כסף שאם יש מעט מזעיר פחות או יתר בכל אלה אין קושיא כלל (וע"כ נאמר זה בדינר צורי ודינר מדינה ואפילו במנה שיש ג"כ צורי ומדינה בערך זה. כדפי' הקונטרס בב"ק דף צ' ע"ב ונזכר בכלם בפי' בש"ס שמדינה אחד מח' בצורי דגם לדעת הרב כלם יותר מעט) כי י"ל שבסלע צורי מעט יותר מח' פעמים שבסלע מדינה: או יש בו מעט יותר מחלק שמינית מנחושת שבו או שמשקלו מעט יותר ממשקל סלע מדינא ולכן נבלע חסרון נחושת שבו בכסף שבו (כמו שהוכיחו התוספו' ר"פ הזהב ובכורות דדינר זהב הוא עב מדינר כסף. וא"כ ה"ה ה"נ נימא שסלע מדינ' שהוא רובו דרובו נחושת היה דק וקל פורתא מסלע צורי שהוא כסף מזוקק ובר"פ י"ד דכלים כדי לקבל סלעים פי' הרע"ב שבכל סלע ד' דינרין מכלל דיש חילוק בשיעורים וכדאיתא בגמרא גבי סלעי יהודה והגליל כמ"ש בספרי חה"ש. וכן בדינרין דינרי קדרנית' וכן במעה ודינרי כדמוכת בגמ' פא"ט. עיין לקמן [על"ק ד"ג ע"א] השגה י"א י"ב והכי משמע איסר האטלקי וכן מעות קפוטקיא דסוף כתובות ובפירוש רש"י שם שהיה כבידות ע' סמ"ע סי' מ"ב סל"ז בס"ק ומיכן פשיטא להרב שהיה סלעי צורי ומדינה במשקל שוה מצומצם (האמנם בספר הי"ד פ"ג מחובל ומזיק מוכח דס"ל דדינרי זהב וכסף משקלם שוה ואין דבריו מוכרחים דלאו דוקא שוה בצמצום) וק,ל ולכן ל"ק קושיות הדרישה. ואם קושיות הדרישה קשיא לא תליא ביש משערין כלל רק במ"ש רז"ל בפרק שור שנגח ובפ"ק דקדושין דסלע מדינה הוא חצי דינר וכבר ידוע דסלע צורי ד' דינרין ואם משקלם שוה ויש בסלע מדינה בצמצום ז' חלקי נחושת קשה שוויו של נחושת היכן הוא. ולדעת הרב דקשה לי' על חסרון ה"ר זהב בכתובה דאוריי' צ"ל ג"כ ששוויו של זקוק בצמצו' גדול חצי ר"ט ותו לא והוא דבר שאין הדעת סובלתו ואת זה נזכיר לקמן בג"ה השגה י"ד. ועוד השקיפה אתה המעיין ממעון שכלך וראה מה בין קושיות הדרישה לקושיות הרב וישובו כי הדרישה הקשה לפום חורפי' יפה על כתובה דרבנן שיהיה מן הראוי יותר מששה סלעים ורביע בסלע קודש מפני ז"פ משקל זה נחושת שבו כי עיקר חשבון של הסלעים בשווים שכתבו הם כסף נקי. אבל הרב בנ"ש לפי קושיותו ותירוצו הוא לומר כי מ"ש האגודה שהוא מרא דשמעתתא שכתובת אלמנה ה' זהובים ושל בתולה יו"ד הוא עם שיוייו של נחושת שבו. ולכן בכתובה דאורייתא בציר לה משיווי ח' פעמים מפני חסרון הנחושת וזה הכל שוא ודבר כזב כי ראשית דברי האגודה בשיעור הנ"ל ז"ל מנה פי' ר"ת דהוי זקוק וכו' וכ"כ גם כן האגודה במסכת בכורים סימן כ"ג מצינו למדין דלא היה יסוד השיעור רק על כסף וזה ברור. מלבד מה שכתב הרב בנ"ש קמא שם ואין לומר דאם נחשוב וכו' דלשונו משובש ומגומגם וא"א לי לירד לסוף דעתו מה קשה ליה או מה תירץ רק שאין מבוקשי ליתן שמץ ח"ו מה שאין בו נפקותא. וראיתי שהרב הגדול הסמ"ע בח"מ סי' ת"ך ס"ק ס' הרגיש בתוספת נחושת שיש בסלע מדינה בשוויו מצד הנחושת והעולה מדבריו להמעיין שנאמת שוויו של סלע מדינה יותר מחלק שמיני' משוויו של סלע צורי. וצ"ל דשמיני' שארז"ל לאו דוקא גם פלגא דזוזא לאו דוקא. אם כן גם הדינר מדינה שוה מעט יותר. ומ"מ יש משערין דבאגודה לא נתנו לב לנחושת כלל: