דברי ריבות · חלק צ״ד סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מעשה שהיה כך היה ראובן היו לו בתים רבים קנויות והשכיר בית א' מהם לשמעון לזמן ג' שנים רצופו' והתנה עמו שבתוך זה הזמן לא יוכל להוציאו מהבית עד תשלו' השלש שנים רצופו' ויקר מקרה שאחר שעבר שנה וחצי העלילו התוגרמי' לראובן עלילה אחת שבעבורה חייב ראובן מלקות כפי הדת שלהם לא מיתה ח"ו ואחר שהעלילו לראובן זאת העלילה בא ראובן המשכיר ומכר הבית שהשכיר לשמעון ללוי ועשה לו שטר מכירה ללוי שהיה מוכר לו הבית השכיר לשמעון ושילך ויחזיק בה והלך לו והחזיק בבית שנעל דלת כפי תורתינו הקדושה וא"ל ראובן ללוי הנה מכרתי לך הבית שהשכרתי לשמעון תעשה ממנה כל מה שתרצה אם תוכל להוציא לשוכר מהבית הרי טוב ואם לא תוכל להוציאו המכר הוא מכר והבית היא שלך ותקח ממנו השכירות מכאן והלאה עד תשלום יומי השכירות ולוי נתרצה על זה התנאי ונטלו קנין זה לזה ועשו שטר ביניהם כל א' לחבירו מזה הענין ועתה בא לוי הלוקח ותבע לדין לשוכר שמעון שיצא מהבית כי הוא קנה הבית והשוכר משיב הכח שיש לך הוא מכח ראובן שמכר לך הבית והוא אינו יכול להוציאני עד תשלום יומי השכירות כמו שהוא כתוב בשטר ואיני רוצה לצאת מהבית תוך זמן השכירות אלא שמכאן ואילך אפרע לך השכירות כיון שהבית היא קנויה לך ואחר תשלום ימי השכירות אצא מהבית ועתה יורנו מורנו איזה הדרך ישכון אור אם יכול לוי הלוקח להוציא לשוכר שמעון מהבית תוך זמן השכירות או לא.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.