וגדולה מזאת מצאתי כתוב בתשובת שאלה מיימונית מספר קנין על ראובן שמכר סוס לשמעון ביין וראובן מניח היין ברשות שמעון ולאחר שהיה הסוס ברשות שמעון בא כותי אחד ואמר שהסוס נגנב ממנו ולקח הסוס ועתב שמען מעכב היין כי אמר שהיין לא יצא מרשותו ועוד שמקח טעות הוא והשיב דודאי היה מודה ראובן שהכותי לוקח כדין שהיה נגנב לו אז ודאי הוא מקח טעות אבל אם ראובן טוען ואומר איני יודע אם שלו אם לאו אז המקח קיים ולא יפסיד ראובן במה שהכותי גזלו משמעון כדאמרי' פרק חזקת הבתים בההיא דאמימר וכו' ונראה לע"ד דאפילו אין משביעין ראובן שלא ידע שהיה גנוב דתנן פרק כל הנשבעי' דאין נשבעין על טענת שמא אלא השנויין שם דמורו היתירא אבל בשאר שמא לא כ"ש בנדון זה דגרע משאר טענת שמא דמידע ידיע דכותי' אנסים הם ומסתמא הכותי משקר.
דברי ריבות · חלק צ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.