ילמדנו מורינו איזה הדרך ישכון אור מעשה שהיה כך היה ראובן היה דר בארץ ניקופול ושלחו לו משאלוניקי בגדים וכתב לו שמעון הנה אני שולח לך שמנה בגדי אלקימיי' כדי שתמכרם לשם וראובן א"ל ללוי הנה שלחו אלו שמנה בדים אלקימיי' משאלוניקי אם תרצה אותם אני אמכור לך ולוי נתרצה וקנה אות' ממנו לערך נ"ה אשפרוש האמ' בהמתנ' בעוד שנה תמימ' ובתוך זאת השנה מכר לוי אלו השמנ' בגדי' עם בגדים אחרי' לתוגר א' ואותו התוגר חזר ומכרם לכותי אחד באופן שהבגדי' אינם בעולם כי הכותי עשה מהם מלבושי' וכשהגי' השנה פרע לוי לראובן מעותיו משלם ועתה לאחר שפרעו ששה חדשים אחרים אמר לוי לראובן אותם הבגדים שמכרת אלי לא היו אלקימייאש אלא בגדי שאלוניקי והתוגר שמכרתי אותם לו לקח ממני כל כך לבנים כי אמר אלי שהיו בגדי שאלונ"יקי אני רוצה שתתנם לי השיב לו ראובן איני יודע שום דבר כי אני הראיתיך מה שכתבו אלי משאלונ"יקי שהיו אלקימייאש שאני לא נמצאתי במקום שנעשו אלו הבגדים ואיני יודע דבר אחר ועוד שעבר כמה וכמה זמן ולא אמרת אלי דבר ועבר זמן בכדי שיראה לתגר וכו' ועוד טען ראובן תן לי בגדי אם הוא בטול מקח ואקחם שהבגדים אינם בעולם ועוד כי איני מאמין לך שום דבר ממה שאתה אומר שאם אכל ממך התוגר שום דבר אולי היה בשביל בגדים אחרים שמכרת לו עמהם ואני מוחזק במעותי ואיני יודע מה שתדבר אז השיב לוי השבע לי שאינך יודע אם היו בגדי שאלוניקי השיב לו ראובן איני חייב לך שבועה מהטענות שכתבתי כי כפי מה שכתבו אלי מכרתי לך ועתה יורנו מורנו הדין עם מי ואם חייב ראובן שבועה ללוי.
דברי ריבות · חלק צ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
