וראיה לזה אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא דקיימא לן דאפושי במחלוקת לא מפשינן כיון דמצינו דהרמב"ם והרמב"ן סברי דנשתעבד שמעון אפילו שלא היה שם לשלם מחלקו והבעל חוב יפרע ממי שירצה ודאי שאין סברא לומר שהרא"ש יחלוק מן הקצה אל הקצה לומר שאפילו נכסי ראובן לא נשתעבדו לאותו החוב אלא סבר דלא חל השעבוד על שמעון לשלם מחלקו אבל חלק ראובן ודאי נשתעבד. וכיון שכן בנדון דידן אין כח לשמעון לתפוס הנכסים ולפרע למי שירצה אלא הוי הוא כמו בעל חוב על אותם הנכסים לגבות מהם הערבות שהוא ערב ועומד כנגדו הבעל חוב של ראובן שלוה ממנו ראובן לבדו וירדו כדין ומי שיהיה שטרו מוקדם קודם אם הנכסים מקרקעי ואף אם הם מטלטלי אם נשתעבדו אגב קרקעי באופן דבעל חוב דראובן ושותפו של ראובן שקולים הם ויבאו שניהם ומי שיהיה שטרו בזמן מוקדם יהיה קודם בגביה.
דברי ריבות · חלק צ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.