דברי ריבות · חלק צ״א סימן ב׳

תשובה עיינתי ועברתי על כל דברי החכם השלם הפוסק וראיתי כי כל דבריו דברים מצודקים משפט אמת אך מה שכתב וז"ל ואם כן אני אומר שכל זמן שלא ישאר מנכסי ראובן אחר פריעת חובות ששמעון אחיו ערב בהם כדי לפרוע להם אין להם על שמעון טענ' כלל כי הנכסי' שיש עתה הרי הוא יכול לתפשם בשבילו כמו שהוכחתי למעלה ונכסיו מיקרו לא של שותפות בהא ודאי מסתפינא וקרוב לודאי קא אמינא במחילת כבוד תורתו שנראה לעניות דעתי שלא צדק במאמרו וזה דמצינן למימר דאף על גב דפליגי רבינו מש' בר מיימון והרמב"ן כת אח' עם הרא"ש כמו שהבי' הטור חשן המשפט סימן ע"ז דהרמב"ם והרמב"ן סברי דשותף אחד שלוה לצורך השותפות נשתעבד השותף השני אף על פי שלא היה שם והרא"ש כתב דלא נשתעבד ומצי למימר לאו בעל דברים דידי את ופסק החכם הפוסק כהרא"ש משום דהלכתא כבתראי וכל שכן לאוקומי ממונא אחזקתיה איכא למימר דעד כא' לא פליג הרא"ש לסברת הרמב"ם והרמב"ן אלא דלא אמרינן דנשתעבד השותף השני גופו עד שיהא חייב לשלם מממונו ומחלקו אבל שנאמר שאפילו נכסי ראובן וחלקו שיש לו בשותפות לא נשתעבד לאותו החוב שלקח הוא לבדו עד שנאמר שיש לשמעון שותפו יתר שאת ויתר עז להחזיק ולתפוס נכסי ראובן לפרוע למי שירצה לפי שנכסי שמעון מיקרו לא של שותפות כמו שכתב החכם הפוסק זה ודאי אין השכל סובלתו.