ראובן שנתן מעות לשמעון ומסר שמעון ביד ראובן כל כך סחורה כדי שישלחנה למקום פלוני לימכר שם וראובן קבל עליו אחריות הסחורה ההיא עד הגעתה למקום שהיתה הולכת שם ושמעון נותן לראובן ריוח כך וכך בשביל שקבל עליו אחריות מהסחורה ההיא עד הגעתה לשלום ושם יתפרע ראובן ממעותיו לזמן ד' חדשים אחר הגעת הסחורה כמו שהתנו ביניהם כמו שנראה משטר כתוב וחתום שיש ביניהם ועתה הגיעה הסחורה למקום שהיתה הולכת ונפטר שמעון לבית עולמו קודם הגעת הזמן שהתנו ביניהם שיגבה ראובן מעותיו וראובן בא לגבות מעותיו עם הריוח כמו שהתנו ביניה' ובית דין טוענים בשביל היתומים שאינו מן הראוי שהיתומים יפרעו ריוח מהמעות לראובן רק מה שנתן יקח וראובן טוען כיון שאחריות הסחורה היה עלי ואם היתה נאבדת הסחורה הייתי מפסיד אני מעותי גם כן עתה אני רוצה ליקח הריוח גם כן כמו שהתנתי עם שמעון אביהן לכן יורנו מורנו מורה צדק הדין עם מי.
דברי ריבות · חלק פ״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.