דברי ריבות · חלק פ״ח סימן א׳

ראובן היה נשוי עם אשת נעורים והוליד ממנה כמה בנים אחר בלותה ותעמוד מלדת כמה שנים היתה לה עדנה לחדש כנשר מנעוריו נכספה וגם כלתה נפשו לקחת אשה עליה בחייה ועל זה רבו ביניהם קטטות ודברי ריבות בשערי מחיות' ויהי היום נשא אשה אחרת ועמד כמו שמנה או תשעה שנים וה' פקד את רחמה ויולדו לו שני בנים ויצא האיש מהעיר הזאת וילך לו אל ארץ אחרת עד יום מותו עמד גר בארץ נכריה וטרם בא יום פקודתו צוה לפני מותו כפי הנשמע כל אשר נדבה רוחו ונשמתו והניח אפטרופא על כל נכסיו את אשתו השנית וכשמוע אשתו הראשונה כי מת אלוף נעוריה שלחה את בנה לתבוע כתובתה ומזונות כמה שנים אשר הניחה בקרן זוית מונחת וכעסתה צרתה גם כעס באומרה לא תקח מכל אשר לבעלי מחוט ועד שרוך נעל כי בהיותו בחיים חייתו נתן לה סך מה מעות הן בעד כתובתה הן בעד מזונותיה ולא נשאר לה מכתובתה כל דבר זאת אומרת האלמנה השנית בעד היתומים וזאת אומרת במרירות נפש כי תחת אשר עינה אותה נתן לה הסך ההוא ואם מצער היא ותחי נפשה ואף גם זאת כי שבועת ה' היה בין שניהם שלא לקחת אשה אחרת עליה ולא יעבור על שבועתו כהלכת גוברין יהודאין ולדבר על לבה לב נשבר ונדכה להתי' לו האיסור אשר אסר על נפשו נתן לה הסך ההוא אמנם שטר כתובתה במקומו עומד ככחו אז כחו עתה והנו היום בידה בכל חזוקי סופר כמשפט הבנות הנשואות על ידי חופה וקדושין ואם אמת היה הדבר טוענת שטרך בידי מאי בעי ולאו כל כמינה להפקיע כח שטר כתובתה גם המזונו' אשר הוציאה זה כמה ימים ושנים אלה דברי שתי נשים צרות אשה אל אחותה במות וחיים. עתה ילמדנו רבינו דברי מי יקום כי המשפט לאלקים הוא ושכרך הרבה מאד מן השמים.