דברי ריבות · חלק פ״ז סימן ג׳

השיב רבי יצחק הנז' ואמר האמת שפרעתי הסך הנז' לאלב"יש הנז' לחשבונך ועשיתי ככל אשר צויתני ולטרדות הזמן לא אסתייע' מילת' ליקח מידו שטר הודאתי מכמה סבות והנה יש לי כתב יד אלבי"ש הסוחר הנז' קומו קידו פאגו אי סאשטי פ"יגו דימי אבל עתה אינו מצוי בידי כי הוא חוץ לעיר שם באלישו או במקום אחר אז נתנו לו זמן ב"ד שלשים יום ובמלאת הימים האלה עמדו לפני לדין וטען ה"ר יצחק הנז' שהאמת הוא שהיה סבור כי בתוך השלשים היום הנזכר שהיה בא הכתב אבל אולי לשבוש הדרכים כי בחזקת סכנה הם עומדים לא בא הכתב הנז' אבל אמת נכון הדבר כי פרעתי לאלבי"ש הנז' כאשר צויתני ואעידה לי עדים נאמנים את רבי משה הכהן ואת רבי שמעיה לירמה יצ"ו ואחר האיומים והגזומים העידו בתורת עדות איך מסר רבי יצחק הנז' לסוחר הנז' שם בבית הסוחר כל כך גראנה ופולבו די גראנה לחשבון רבי עזר' הנזכר והודה הסוחר הנז' שהיה מפוייס ואינטריגז מחשבון רבי עזר' הנזכר כמו שכתוב וחתום בבית דין העדות שהעידו בארוכה מלה במלה ואחר ששמעתי טענותיהם והגישו עצומותיהם מהכח המסור אלי מאת השתי כתות הנזכרי' גזרתי אומר שהדין עם רבי יצחק אירגאש הנז' ואין בדברי הר' עזר' ביזינו הנזכר ממש ואת כלם ישא רוח יקח הבל וטעמ' דמילת' דאין כאן מציאו' העתק שטר הודאה שהרי לא נתקיימו חתימות החתומים עליה וודאי דנאמן לומר רבי יצחק הנזכר פרעתי במיגו דמזוייף ולא היו דברים מעולם ולו הונח שיתקיימו אותם החתימ' מכל מקום כיון שאינם מעידים ואינם מקיימי' חתימות העדים החתומים על השטר ההודאה כי אם לבד על כתיבת ההודאה שהיא כתיבת רבי יצחק אירגאש נמצא שאין כאן שטר כי אם כתיבת ידו וודאי דנאמן לומר פרעתי ובעלמ' בטוען התובע טענת בריא פטור הנתבע בשבועת היסת אבל בנדון דידן דרבי עזר' אינו יכול לטעון טענת ברי' אפילו שבועת היסת אינו חייב רבי יצחק הנז' כי אם חרם סתם ומה גם עתה שהעידו עדים כדבריו דמהני אפילו היה שטר בידו של רבי עזרא הנז' מקוים בחותמיו ומעולם לא יצא מתחת ידו כמו שכבר הארכתי בזה ולכן גזרתי אומר שהדין עם ר' יצחק אירגאש הנז' ואין לו לרבי עזרא הנז' עליו לא תביעה ולא טענה ולהיות הענין ברור כשמש לא היה צריך לכתבו אבל להפצרת השואל כתבתי מה שכתבתי והחולק על זה עליו להביא ראיה זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.