והשתא בנדון דידן אם העדים שמבי' שמעון שפרע לסוחר מעידים בבירור שפרע לו לחשבון שטר ראובן או אפילו לא יעידו אלא שנתן לסוחר מעות סתם וראובן טוען לא היו דברים מעולם בהא ודאי לכולי עלמ' בטל השטר לגמרי שהרי ראובן הוחזק כפרן וכמו שכתב הרמב"ם פרק י"ד אם ראוהו נותן לו מעות ולא ידעו אם בתורת פרעון או בתורת פקדון או בתורת מתנה אם אמר בעל השטר לא היו דברים מעולם הרי הוחזק כפרן ובטל השטר ואם העדים לא יעידו שפרע המעות לסוחר לחשבון שטר ראובן אלא שנתנם בתורת פרעון סתם אפילו יאמר ראובן סיטראי נינהו בטל השטר לגמרי לדעת כל הפוסקים כלם לפי מה שכתבתי לעיל דלא קא מיפלגי אלא בפירוש סוגייא דגמרא לא לעניין דינא ואפילו אם תמצא לומר דפליגי לענין דינא הרי רב שרירא ורב האיי ורב אלפס והרמב"ם והרמב"ן ז"ל דסברי דבטל השטר לגמרי וכדאים הם לסמוך עליהם איזה דיין לבטל השטר ולקורעו ואם העדים לא יעידו אלא שנתן שמעון לסוחר מעות סתם ולא ידעו אם בתור' פרעון או בתורת פקדון גם בזה כבר כתבתי סברת הרמב"ן דבטל השטר ולא יהיה אלא סברת בעלי התוספות והרא"ש דסברי דלא מקרע קרעינן ליה ולא גבינן ביה דפשיטא ופשיטא דאוקמינן ממונא בחזקת מריה ויכול לומר שמעון קים לי כהרמב"ן והרא"ש ובעלי התוספות דסברי דלא גבינן בהאי שטרא אעג"ב דר"ת והרמב"ם סברי דנשבע מלוה ונוטל משום דחזקה עדיפא ואוקמינן ממונא בחזקת מריה.
דברי ריבות · חלק פ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.