דברי ריבות · חלק פ״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה דסלקין לעילא ודנחתין לתתא כולי עלמא מודו דפטור שמעון ולא חל עליו שום חיוב וטעמא דמילתא דתניא פרק הגוזל ומאכיל ישראל שאנסוהו כותים והראה ממון חבירו פטור ואם נטל ונתן ביד חייב ולברר וללבן נדון דידן אציע הצעה תחלה וזה דאף על גב שכתב המרדכי פרק הגוזל ומאכיל וז"ל כולי שמעתין דאנסוהו והראה ממון חבירו דפטור היינו מחמת נפשות דוקא אבל מחמת אונס ממון היה חייב דהא עדים שחתמו שקר מחמת אונס ממון חשבינן להו רשעים ופסולים לעדות כמו גזלנים אבל מחמת נפשות כשרים וה"ה לענין תשלומין דמחמת ממון חייבין לשלם וכו' וכיון שכן נראה בנדון דידן דאנסוהו לשמעון מחמת ממון לא חשיב אונס.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.