דברי ריבות · חלק פ״ב סימן ה׳

וא"ת כל מה שכתבנו ניחא באדם שבא עם אשתו ממדינת הים ואמר על אחד שבא עמו שהוא בנו מאשתו אבל בנדון דידן שאמו של ר' ראובן הנזכר לא היתה נשואה לה"ר יעקב הנזכר אפשר שרבי יעקב עצמו אינו יודע שהוא בנו אלא שאמר כן בדדמי כי אפשר שכשם שבא הוא עליה גם בא אחר עליה ואף על גב דאיכא מיגו דאי בעי יהיב ליה במתנה אינו נאמן לומר שהוא בנו משום דהוי מיגו במקום עדים כמו שהאריך הרא"ש בשאלותיו כלל פ"ב כבר כתב הוא ז"ל שם על זה והביא סוגית יבמות פרק אלמנה לכהן גדול דגרסינן התם איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ופירש רש"י דחיישינן הואיל ופרוצה היא אחר נמי בא עליה ואיעברה מיניה ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא פירוש שחשודה מאחרים אבל לא דיימא מעלמא בתר דידיה שדינן ליה וכו' איכא דאמרי בבא עליה כולי עלמא ל"פ דבתר דידיה שדינן ליה והכי איתמר ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא אבל דיימא מיניה אף על גב דדיימא מעלמא בתר דידיה שדינן ליה וכו' וכתב הוא ז"ל דהלכה כלישנא בתרא וכן פסק אבי העזרי ורבינו שמשון ואזלינן לקולא דכיון דדיימא מיניה אף על גב דדיימא נמי מעלמא בתר דידיה שדינן ליה כרבא דהלכתא כוותיה וכן כתב מגיד משנה הלכות יבום וחליצה פרק שלישי בשם הרשב"א דפוסק כלישנא בתרא. וכיון שכן בנדון דידן אפילו שאמו של ראובן הנזכר דיימא מעלמא כיון דדיימא נמי מה"ר יעקב בתר דידיה שדינן ליה כל שכן דבנדון דידן לפי מה שהוגד מפי מגידי אמת דיימא מיניה ולא דיימא כלל מעלמא שהיתה מיוחדת לו ואנן סהדי שלא הפקירה את עצמה אצל אחר דפשיטא ופשיטא דאפילו ללישנא קמא שדינן ליה לרבי ראובן הנזכר בתר ה"ר יעקב הנז'.