הרי שצירוף חלוקת הבכור עם הודעת בנו נראה שאף על פי דלא ידעינן שהוא בנו נאמן בבכור לנכסי' הבאים לו לאחר מכאן וכן כתב עליו מגיד משנה דקיימא לן כרבי יהודה ורבי יהודה אף על פי שלא הוחזק בבנו קאמר וכן פסק הרא"ש ברמזיו פרק יש נוחלין וז"ל האומר זה בני נאמן ליורשו בנכסים שיפלו לו אחר כך וכן כתב בתשובה שהבאתי לעיל וז"ל ולרבי יהודה אפי' בנכסים שנפלו כשהוא גוסס נאמן מגזרת הכתוב דכתיב יכיר וכו' וגם רבינו ירוחם נתיב כ"ד כתב בשם רמ"ה שיורש בכל הנכסים וכתב לבסוף ומכל מקום נראה שאם לא היה דר כאן ובא ממדינת הים ואמר עליו בני הוא נאמן לגמרי וכן כתב מורי הרב רבי אברהם בן אסמעאל ז"ל הרי לכל הני רברבתא יורש רבי ראובן הנז' בכל הנכסים שהניח ה"ר יעקב הנזכר בשעת פטירתו חלק כחלק ככל אחד מאחיו ולאפס הפנאי להיות השואל נחוץ איני מאריך יותר בראיות ובזה די להיות הענין ברור ואין בו ספק כלל לפי מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק פ״ב סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.