ועתה נידון ונאמר ומה במקום דקבל עליו אחריות גם שמעון באופן דאיכא למידק הכי ואיכא למידק הכי מכל מקום אמרינן דחל אחריו' על ראובן כיון דאתי מעלמ' ואע"ג שפירש ואמר שלא יהא אחריות על המוכר מאותו היין רק אם תשבר החבית או תשפך בלבד מ"מ אמרינן דאונס ניסוך דלא שכיח לא אסקוה אדעתיהו להזכירו בכתיבה כמו שכתב הוא ז"ל אבל מ"מ אמרינן דאסקיה אדעתיה להתחייב בו בנדון דידן דלא קביל עליה שום אחריות כלל שמעון מויני"צייא עד אלי"שו אלא כל האחריות היה מוטל על ראובן לא כל שכן דאמרינן שכל איזה אחריות שיהיה שהוא על ראובן ועוד דבתשובה הנז' אע"גב שמיני האחריו' הם ממינים שונים כיון דאיתקשו דאתו מעלמ' אמרינן מאי שנא האי מהאי בנדון דידן שכל מיני האחריות הם ממין אחד שבאים מחמת סערת הים ושוללים לא כל שכן דאמרי' מאי שנא האי מהאי וכיון שכן אומר אני לע"ד שהדין עם שמעון ואין כח ביד ראובן להוציא ממונו מידו של שמעון.
דברי ריבות · חלק פ״א סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.