דברי ריבות · חלק פ״א סימן ו׳

וגדולה מזאת אני אומר דאפילו יהיה ספק אם הוא אונסא דשכיח או אונסא דשכיח ולא שכיח הדין עם שמעון משום שהוא מוחזק וראובן הוא המוציא וכמו שכתוב בשאלה משום דקיימא לן דהמוציא מחבירו עליו הראיה ועל ראובן להביא ראיה דאונסא דלא שכיח הוא ולא קבילתיה עליה וראיה לזה כתב הרא"ש בתשובותיו כלל ק"ב על ראובן שמכר יין לשמעון וראובן קבל עליו אחריות שבירת החביות ושפיכת היין ושמעון קבל עליו אחריות טעם היין אם יחמיץ אבל אם יבא כותי אחד וינסך היין הדבר מסופק על מי מוטל האחריות ההוא ופסק הוא ז"ל שם דכיון דאיכא למידק הכי ואיכא למידק הכי אוקי המכר בחזקת מריה ולא יוציא ראובן המעות מיד הלוקח שהוא מוחזק בהם כי עדיין לא פרע המעות.