דברי ריבות · חלק פ״א סימן ד׳

וראיה לזה שכתב ר"י בעל התוספות שם בכתובות הכריח מתוך קושיות דג' עניני אונס הן דאונס דלא שכיח כלל כההיא דמי שאחזו אפי' ללישנ' קמא דרבא דהכא יש אונס דלא שייך התם לתקן משום צנועו' ומשום פרוצות דלעולם לא סברי צנועות דנפל עליו הבית או שהשיכו נחש כיון דלא שכיח כלל ומשום פרוצות נמי ליכא למיחש כיון דלא שכיח שיעשה כן ואונס דשכיח כגון ההוא דאפסקיה מברא אפי' לאיכא דאמרי אין אונס דאיבעי ליה לאתנויי אבל אונס דשכיח ולא שכיח בהא פליגי תרי לישנא דרבא והלכת' כלישנ' קמ' דרבא וכן פסק הרשב"א בשיטתו פרק מי שאחזו וכן הר"ן פרק מי שאחזו דבאונס דלא שכיח כלל אפי' לענין גיטין יש טענת אונס אפי' ללישנ' קמא דרבא וכ"ש וק"ו בנדון דידן שהוא ממונא דפשיט' דיש טענת אונס כיון דלא שכיח ואמרינן דאף על גב דקביל עליה ראובן אחריות עד אלי"שו אונסא כי האי לא קביל כיון דלא שכיח כלל ולא עוד אלא אפילו יהיה אונס' כי האי דנדון דידן שכיח ולא שכיח טענינן טענת אונס לראובן דלא קביל עליה אונס' כי האי דמאי דאמרינן דבאונס' דשכיח ולא שכיח פליגי תרי לישני דפ' קמא דכתובות והלכת' כלישנ' קמא דלא טענינן טענת אונס הוא דוקא בגיטין ומשום טעמא דצנועות ופרוצות כמו שכתבתי אבל בממונא אפילו אונסא דשכיח ולא שכיח טענינן טענת אונס וכן כתב הר"ן פרק מי שאחזו וז"ל אבל באונס' דשכיח ולא שכיח הוא דאיכ' פלוגת' בין ממון לגיטין דבממון טועני' בו טענת אונס אבל בגיטין לא.