דברי ריבות · חלק פ״א סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

סימן זה מורכב במקור משני סימנים בעלי ספרור זהה. החל מהפסקה השתים עשרה מתחיל הסימן השני ראובן הלוה מאה פרחים לשמעון בויניציא ממטבע ויניציאה כדי לקבל בתוגרמה מלוי שותפו של שמעון חמשים לבנים מכל פרח וקבל ראובן על עצמו אחריות המאה פרחים הנז' על כ"ח קשרים של מירסאש שהיו לשמעון מויניציאה עד אלישי"ו ואחר הגעת המירסאש בלאשי"ו כל אחריות היבשה הוא על שמעון ושמעון קבל המעות ועשה לראובן כתב של קאמיו כמנהג התגרים בעד לוי שותפו שיפרע לראובן או לשלוחו הק' פרחים ובתוך הכתב מבאר שאחריות המעות הוא על ראובן מויניציא עד אלישיו וזהו טופס הכתב ואין ביניהם שום חיוב אחר זולת זה הכתב על הכתב ליד לוי שותפו של שמעון בויניציא השי"ח ט"ו אדר ראשון פגארי"ש פור אישטה די קאמיו אה יוסף מאה דוקאדוש די אשפרוש שינקואינט' פור דוקאדו אה טרינט' דואש די לייגאדה לה רופה אין שאלוניקי שון פור אוטרוש טאנטוש אבידוש אקי די ראובן די ליבראש ו' שולדוש ד' פור דוקאדו אי ר"יגוש דינירוש קורין רישגו שוברי כ"ח באלאש די מירסאש קארגאדוש אי און אי שקיראסו פאטרון דימו בארבארי פאשטה אלישי"ו אינון מאש דיגו קידי אלישיו פאר' אליא נו קורין רישגו די"גוש דינירוש אי אל טיינפו לי פאריש בואין פאגאמיינטו אי פור שיר אנשי לא וירדאר פיזי יו לה פריזינטי שמעון. אחר כך נסעה הספינה מויניציאה ובסערת הים נהדפה מדרכה והלכה לעיר אנקונא ושם הלשינו שבתוך הספינה הנז' היה מביא תוגר אחד חרבות ובקשו תוך הספינה ומצאו החרבות ונתגלגל הענין שתפשו בכל נכסי הספינה ולקחו כל המירסאש בעד המלכות ועתה ראובן תובע משמעון שיחזור לו מעותיו שנתן לו כי זה האחריות לא היה עליו זולתי אחריות סערת הים או שוללים הבאים על הספינה ושמעון טוען שכל אחריות מויניציאה עד אלישי"ו סתם קבל עליו כמבואר בכתב של קאמיו שעשה לו וכל מציאות אחריות בכלל כ"ש כי בסערת הים הלכה הספינה לאנקונה ולא מרצון ואם באנקונ' נאנסו הנכסים מה לי שוללי ים מה לי שוללי' היוצאים מאנקונ' והלא מעשים בכל יום בין הסוחרי' שמבטיחי' סחור' תוך הספינות ממקו' למקום בכך וכך למאה ולפעמים הספינה בסערת הים הולכת לפולייא שתופשים שם כל סחורות אנשי תוגרמה בעד המלכות או תפול דליקה בספינה ונשרפת בים ופורע המבטיח הכל ואין בידו לומר מעולם לא עלה על דעתי שתלך הספינה לפולייא או תפול בה דליקה ולא קבלתי רק אחריו' הים או שוללי' כ"ש בנדון זה שראובן בא להוציא משמעון ולא כל כמיניה לומר זה אחריות קבלתי וזה לא קבלתי הואיל וכתב של קאמיו כותב בה אחריות סתם ועל ראובן להביא ראיה הואיל ושמעון הוא המוחזק. הדין עם מי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.