הרי שאפילו לפי הירושלמי ואפילו מונחים בתוך כיסו עם שלו פסק דחשיב פושע כיון שלא קשרם בזרועו כל שכן וקל וחומר בנדון דידן שהניחם על סוס אחר רחוקים ממנו דפשיטא דלא חשיב מקום המשתמר וכן משמע מתוך לשון הטור סי' רנ"א שהביא לשון הרמב"ם שכתב שאין שמירת כספי' אלא בקרקע ומיד כתב לשון רבי יהודה ברצלוני החולק עליו וגם הירושלמי דמשמע מיניה כיון שנתנו במקום שמניח שלו פטור ואחר כך כתב צרר המעות בסדינו והפשילו לאחוריו ונגנבו חייב עד שיהיו מונחים על בטנו בענין שיהיו עיניו עליהם תמיד ואם איתא דהירושלמי חולק גם על זה דכיון שנתנו עם שלו חשיב שמירה היה לו להביא חלוקת צרר מעות בסדינו וכו' סמוך לדברי הרמב"ם שגם הרמב"ם כתב זה הדין ואח' כך היה לו לכתו' דברי ברצלוני והירושלמי שחולק על הכל אלא ודאי זה לחוד וזה לחוד שהירושלמי לא בא למעט אלא דאין צריך שמירה בקרקע כמו שכתב הרא"ש בפסקיו פרק המפקיד שכתב הא דירושלמי דנתנו במקום שנוהג ליתן את שלו אם ראוי לשמירה פטור מיירי בכפיפת אבנים דמינטר מנורא ומגנבי כמו שמיר' בקרקע אבל דין צרר מעות בסדינו לא שייך כלל לזה משום דכיון דלא חשיב שמירה כולי עלמא מודו דחייב.
דברי ריבות · חלק פ׳ סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.