דברי ריבות · חלק פ׳ סימן ו׳

ויש לומר דלשון הירושלמי כך הוא הביאו האלפסי פרק המפקיד נתנן במקום שנהג ליתן את שלו אם ראוי לשמירה פטור ואם לאו חייב משמע מתוך הלשון דדוקא כשראוי לשמירה מהני כשנתנן עם שלו אבל כשאין ראוי לשמירה לא מהני. וכן כתב הרמ"בם הלכות שאלה פרק ד' וז"ל ואף על פי שהניח הפקדון עם שלו אם ראוי לשמירה פטור ואם אין המקום ראוי לשמירה חייב בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל אחרים וכן דקדק סמ"ג ואור זרוע וכתב המרדכי פרק המפקיד בשם אבי העזרי שכתב על הירושלמי וז"ל משמע שנהג ליתן את שלו בתיבה בחדרו ואפילו הכי בעינן מקום הראוי לשמירה דהיינו מאש וגניבה דאם לא כן מה בא לחדש אין לך משועמם שיתן את שלו במקום שאין משתמר ואפי' פשע בשלו פשיטא שלא יפסיד המפקיד דמאי חידושי' אלא שמע מינה כדפירשתי והוצרכתי לכתוב יען כי יש שפסקו דכל היכא דיהיב דיליה יהיב נמי דחברי' וכו' וכן פסק ה"ר יוסף קולון שרש קל"א דאפילו נתן שם את שלו בעינן ראוי לשמירה ומשום הכי פסק שם על מעשה שהיה ששמעון שלוחו של ראובן היו לו מעות בכיסו גם משלו גם משל ראובן משלחו ובאו גנבי' שודדי לילה וגנבו בגדו עם כיסו וחייב את שמעון משום שהיה לו להניח כיסו תחת מראשותיו או קשורה לו בזרועו ואפילו היה שומר חנם קרוב אני לומ' שהיה חייב בענין זה דאע"גב שכתב המרדכי וכו' בשם ספר החכמה בשם ר"ת דדוקא לדידהו שהיו להם בתים רעועי' כשדות אבל לדידן האידנא אין צריכין שמירה בקרקע היינו היכא שהניח בתיבתו במקום המשתמר מגנבים לדידן שאין לנו בתים רעועים אבל בכ"הג שהניח כיסו קשור בבגדו נר' דחשיב פשיע' ואפילו שומר חנם היה חייב כדמשמע מתוך לשון הירושלמי וכו' וכתב עוד ואפילו הניחם בתיבה שבחדרו כתב רבי אבי"ה שהוא חייב ואף החולקים עליו מודים דבעינן ראוי לשמירה כדמשמע מתוך לשון הירושלמי.