וראיה לזה דהוה ליה לאסוקי אדעתיה שהרי כתב ה"ר יוסף קולון שרש קנ"ג על ראובן ששלח מעות לשמעון לקנות לו חיטים וכן עשה שמעון ושם החטים בבית אחד מבתי העיר ועמדו שם זמן מה ובשלוח ראובן אחר החטים נמצאו נרקבין מחמת שירדו עליהן גשמים וטוען ראובן שעל שמעון לשלם לו דמי החטים כדין שומר חנם שפשע בשמירתו ושמעון טוען דלאו פשיעה היא אלא אונס דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה שירד עליהם גשמים ופסק הרב הנז' דודאי שמעון פשע שהרי הדבר ידוע דעבידי בתים דמדלפי וסתם גגים חתורים הם אצל גשמים כמו שסתם דלתות חתורות הם אצל כלב וכתב בסוף דבריו ולכל הפחות לכשירדו גשמים היה לו ללכת לבית האוצר לראות אם גשמים מדלפים על החטים וכיון שלא עשה כן אין לך פשיעה גדולה מזאת.
דברי ריבות · חלק פ׳ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.