בנדון דידן שהם פסולים דאורייתא עדותם בטלה ואינה מתקדשת על פיהם וכן כתב הרי"ק נר"ו בסוף סימן מ"ב שראה בתשובת שאלה דבר מסכים לכל מה שאמרנו עיין שם ואע"ג דכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות עדות פרק י"ג ז"ל אין פסולין מדין תורה אלא קרובים ממשפחת אב בלבד והם האב עם הבן ועם בן הבן וכו' אבל שאר הקרובי' מן האם או מדרך האישות כולם פסולי' מדבריהם ע"כ והוא ז"ל בעצמו כתב בפ"ד מהלכות אישו' ז"ל המקדש בפסולי עדות של תורה אינה מקודשת בפסולי עדות של דברי סופרים או בעדים שהן ספק פסולי תורה אם רצה לכנוס חוזר ומקדש בכשרים ואם לא רצה לכנוס צריכה גט ממנו מספק ע"כ ואם כן בנדון דידן שהם קרובים מצד האם והם פסולים דרבנן לפי דבריו ז"ל נראה שצריכה גט ממנו מספק.
דברי ריבות · חלק ח׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.