דברי ריבות · חלק ס״ח סימן ב׳

תשובה קרוב בעיני הדבר שאפילו שאלת חכם אין צריך להתר שבועה זו וכל שכן שיהיה חשוב דבר מצוה להתירה עם היות שהיא על דעת רבים מפורשי' והטעם דגרסינן במסכת שבועו' פ"ג אמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו ואכל את הראשונ' בשוגג והשנייה במזיד פטור וכו' וכתב רש"י דאשמעינן רבא שכל שבועה שנשבע על תנאי ותלה דבר בחבירו אין איסור השבועה חל עליו בשעת שבועה אלא בשעת מעשה ראשון הילכך ההיא שעתא שעת שבועה היא ולכן כשאכל את הא' ההיא דתנאי קרי ראשונה שכך היתה סדר שבועתו אם אוכל זו לא אוכל זו ומש"ה קאמר שאם אכל הראשונה בשוגג כלומר שלא נזכר שאיסור שניה נתלה בה אף על פי שאכל השניה במזיד שהוא זכור שאכל את התנאי ושאיסורא של זו תלוי באכילת הראשונה אפילו הכי פטור לפי שלא חלה שבועה עליו שהרי בשעת אכילה ראשונה שהיתה שבועה ראויה לחול כבר שכוח היה ולא קרינן ביה האדם בשבועה וכתב הר"ן דהאי פטור דקאמר הכא פטור ומותר קאמר שכל שאוכל ראשונה בשוגג מותר לו לכתחלה לאכול השניה דליתא אשבועה כלל וכו' דהא מסייעינן ליה בגמרא מותרין דנדרי שגגות מותרין וכו' וכן כתב הטור סימן רל"ט ואם אכל התנאי תחלה בשוגג שמותר בשנייה משמע לכתחלה הרי שאין השבועה חלה כלל עד שעת קיום התנאי.