דברי ריבות · חלק ס״ז סימן כ״ט

והטעם דלא נקראת באה בידי אדם אלא כשהיה איש אחד בא כנגדו ואמר הריני נזיר אם האיש הבא כנגדי הוא פלוני ונעלם האיש ההוא ולא נודע מקומו איה אז אמרינן דלא מעייל נפשיה לספיקא ולא הוי נזיר משום דאנן סהדי כשהדיר לא הדיר אלא על הכוונה שיתברר הדבר מיד וידע מי הוא אלא שאחר כך נולד הספק ואדעתא דהכי לא נדר אבל כשהספק הוא קבוע וישן נושן קודם שנדר ועם כל זה נדר ודאי דחשיב קדושה באה מאליה ואזלינן לחומרא וכל זה פשוט מסוגיית הגמרא בנדרים פרק אלו מותרין כל שכן דכתב הררי"ק שרש קמ"ט דאעג"ב דלענין ממונא יוכל המוחזק לומר קים לי כפלוני גבי איסורא מי יקל ראשו כנגד התורה להתיר איסורא חלילה לא תהא כזאת בישראל ואפילו בדיני ממונות אין לומר קים לי כיחיד היכא דחולקין עליו כל חכמי ישראל.