ואפילו אם יעלה על איזה מחשבה לאהבת הניצוח לומר שיש איזה צד ספק ברור הוא דבנדון דידן רצוני לומר בנזירות שמשון אזלינן לחומרא וזה דטעמא מאי אמרינן ספק נזירות להקל משום דלא מעייל איניש נפשיה לספקא והני מילי כשספקו חמור מודאי אבל בנזירות שמשון דספקו כודאו ודאי אמרינן דמעייל איניש נפשיה כדמוכח בנדרים פרק שני. ועוד קאמר שם בגמרא דבקדושה הבאה מאליה עייל איניש נפשיה לספקא אבל הבאה בידי אדם לא עייל איניש נפשיה לספקא ובנדון הזה אם יש להרהר איזה צד ספק הוא לסברת הרנב"ר ז"ל שהבאתי לעיל שאם מסר מודעא אף על פיסול העדים אכתי לא מהני והמודעא קיימת אבל לכולי עלמא אין שום צד הרהור דודאי חל הנזירות באופן שעל הרוב נוכל לומר דאיכא פלוגתא אפי' הכי יש לנו להחמיר משום דחשיב קדושה הבאה מאליה.
דברי ריבות · חלק ס״ז סימן כ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.