אבל כשנדקדק היטב אפילו לפירוש רש"י אין שום ראיה והטעם לפי שכשהאדם מתנה בגט לצעורא קא מכוין וכיון דלצעורא קא מכוין בדווקא מתנה אותו ולפיכך צריך שיבטל התנאי בפירוש ועל הסתם אינו בטל אבל בעלמא או בנדון דידן שהתנאי הוא להנאתו אין דעתו שיתקיים אלא אם הוא מקפיד ויחזור להתנות בשעת מעשה וכיון שלא התנה עקריה לתנאי וזהו שאמר רש"י ולעקור נמי לא בא שמן הדין לעקור בא כיון שלא פירש התנאי הראשון וכל שכן כאן שהתנה תנאי אחר הטעם הוא לפי שלצעורא קא מכוין ולא ביטל דברו הראשון בפני אלו וכו'.
דברי ריבות · חלק ס״ו סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.