וא"ת דהא תניא בגטין פרק מי שאחזו תנו רבנן אמר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים וחזר ואמר בפני שנים אחרים הרי זה גיטך על מנת שתתני לי ק"ק זוז לא בטלו דבריו האחרונים את הראשונים רצתה משמשתו רצתה נותנת לו מאתים זוז ופרש"י דבתנאי הראשון לא מסר הגט ובתנאי השני מסר. והשתא אפשר לדון ולומר ומה אם במקום שהתנה תנאי אחר בשעת מעשה דנראה דעקריה לתנאי הראשון אפילו הכי אמרינן לא ביטלו דבריו אחרונים את הראשונים במקום שהוא סתם לא כ"ש ואומר לעניות דעתי שכבר ידוע שיש ב' פירושים אחרים בברייתא שהרמב"ן והרמב"ם פירשו דמיירי שמסר לה הגט בשעת תנאי הראשון ואחר כך התנה התנאי השני וכמו שהביאו מגיד משנה בהלכות גרושין פרק ח' ולפי זה הפי' אין לברייתא לא יחס ולא שייכות עם הנדון שלנו ואחרים פירשו דמיירי שלא מסר לה הגט לא בשעת תנאי ראשון ולא בשעת תנאי שני אלא שמסרו אחר כך סתם בפני ב' כתי עדים משני התנאים ואף על פי שמזה הפירוש אפשר להביא ראיה שהרי אף על פי שנתן הגט סתם אמרינן דלא עקריה לתנאי האמת הוא שאין ראיה דאיכא למימר דמשום חומרא דגט אמרינן הכי אבל לא מחמרינן כולי האי שיהיו ב' התנאים קיימים כיון שלא אמר הב' בלשון תוספת.
דברי ריבות · חלק ס״ו סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.