ועתה ראה כמה הקפידו ודקדקו בלשונם בכתבם כמה פעמי' מיותרי' מלת בה המורה על עצמות הרינדה לא באופן לקיחתה וכל זה לומר כי כל זמן שירצה כל א' מהם בעצמות הרינדה אף על פי שלא ירצה באופן לקיחתה אז יהיו שותפי' כי אצל אופן לקיחתה אפשר להתברר הדבר לידע הדרך הישר ולאו כל כמיניה כי חבירו יאמר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי ואם לא ירצה חבירו ליכנס בה ר"ל בעצמות הרינדה אז יוכל אותו שרוצה ליכנס בה לקחתה וליכנס בה כרצונו משמע כשחבירו גם כן רוצה ליכנס ברינדה אינו יכול הוא ר"ל המשתדל לקחת הרינדה ליכנס בה כרצונו ובאופן שאומר לו לבו כי אם שיסכימו שניהם באופן הכנסתם לקרב התועלת אבל כשלא ירצה חבירו ליכנס ברינדה אז יוכל אותו שרוצה ליכנס בה בעצמות הרינדה ליכנס בה כרצונו ר"ל באופן שאומר לו לבו כי אז אינו מזיק לאחר בפעלו.
דברי ריבות · חלק ס״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.