הרי לך ראיה ברורה דבנדון שלנו דקפץ ראובן ונשבע מעצמו אליבא דכולי עלמא הוי שבועה בלא שם ובלא כנוי וכן כתב הרמב"ם וז"ל בשבועת בטוי לא בעינן לא שם ולא כנוי מדקאמר בפר' שבועות העדות דלאו הוי שבועה ואי אפשר לפרש דקאמר לא אוכל היום באלקים דאם כן למה לי לאו היינו עיקר שבועה כיון שהזכיר השם וכמו שהוכחתי לעיל אלא ודאי דשבועת בטוי לא בעי אפילו כנוי וכן נמי פסק הרא"ש בפס' דפרק שבועת העדות והביאו הטור בסי' רל"ז דלא גרע מידות שבועות שהן כשבועות ואף על גב שרש"י פירש על ההיא משנה דפרק שבועת העדות דקאמר משביעני אני עליכם מצוה אני עליכם וקאמר בגמרא דקאמר מצוה אני עליכם בשבועה ופי' רש"י מזכיר את השם באחד מכל לשונות הללו משמע דסבר דבכל שבועה בעינן שם או כנוי.
דברי ריבות · חלק ס״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.