תשובה נראה לע"ד שחייב שמעון לגמור ולקיים כל הכתוב בשטר ההסכמה כאלו לא נפטר שום אחד מהם והטעם דמאי דקאמר ר' עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כלו הוא בשני פנים או שהותר מקצתו מאליו מבלי שאלה לחכם כדתנן פ"ד נדרים ראה אותן אוכלין תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרי' הן מותרין ומה שעמהם אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין ופירשו כל המפרשים משום דנדר שהותר מקצתו הותר כלו ומותרין אפי' בלא שאלה לפי שהוא א' מד' נדרים שהתירו חכמים וכו' דתנן במתני' וכתב רש"י התירו חכמים בלא שאלה או באופן אחר נדר שהותר מקצתו ע"י שאלה כההיא דתנן פ' ר' אליעזר פותחין בימים טובים ובשבתות וכו' עד שבא רבי עקיבא ולימד שהנדר שהותר מקצתו הותר כלו וכו' פי' המפרשים אותן הימים מותרין ע"י התרת חכם.
דברי ריבות · חלק נ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.