לזה אני אומר לא יהא אלא קול דתנן בגיטין פרק המגרש יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת ואמרינן בגמרא אמר עולא לא שישמע קול הברה אלא כדי שיהיו נרות דולקו' וכו' ועוד אמרו לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני. ופלוני מפלוני והלכו להם למדינת הים וכתבו התוספות דלא פליגי אלא כדעולא דאיכא רגלים לדבר לא בעינ' כדי שיאמרו פלו' מהיכן שמע מפלוני וכו' דמשמע בגמרא דקרו ליה דבר ברור אבל כל שאין רגלי' לדבר בעינן דבר ברור כי האי גוונא וכן פסק הרא"ש ורבותא קמ"ל דאע"ג דכל חד וחד משום חד בלחוד קא מסהיד ואין כאן שנים ששמעו מפי שנים כאחד בהכי סגי. וכ"ש בנדון דידן שהעידו שנים בפני ב"ד שנתקדשה בפניהם ואתחזקה בבית דין למקודשת דפשיטא ופשיטא דצריכה גט ונדון ונאמ' והלא דברים קל וחומר ומה במקום דליכא אלא עד מפי עד א' ועד אחד מפי עד אחר והני תרי קמאי סהדי הלכו למדינ' הים מכל מקום חיישינן לקלא ומקודשת בנדון דידן שיצא בעדים בערים שלפנינו המעידי' בבית דין שנתקדש' בפניהם ועודם מחזקי' בעדותם לא כ"ש דחיישינן לקלא כי האי להצריכ' גט.
דברי ריבות · חלק ה׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.