דברי ריבות · חלק ה׳ סימן ד׳

וא"ת עד כאן לא קאמרי התם הוחזקה אלא בתרי זמני דהכי קאמר אייתי סהדי ואשתקור אייתי סהדי ואשתקור ובתרי זמני הויא חזקה אבל בנדון דידן דליכא אלא זמנא חדא לא אמרינן הוחזק וי"ל דליתא דהא אמרינ' בגמרא לימא ריש לקיש דאמר כר' יהודה דמתניתין דקאמרי כת אחת שהזים לכמה כתות כלם יהרוגו. רבי יהודה אומ' איסתסית היא זו ואינו נהרג אלא כת הראשונ' בלבד וקאמר בגמר' דהכי קאמר אם אינה אלא כת אחת נהרג' אי איכא טפי אין נהרגין ואם הית' דדוק' בתרי זמני הוא דאמרינן הוחזק היכי קאמר לימא ריש לקיש כרבי יהודה לא אתייא כרבי יהוד' דאלו לרבי יהודה אפילו בחדא זימנא קאמר איסטיסית ואי איכא טפי על כת אחת אין נהרגין ואלו לריש לקיש נהרגין תרי כתי עדים דלא הוחזקו אלא בתרי זימני אלא ודאי לא שנא חדא זימנא לא שנא תרי זימני אמרינן הוחזק והא דקאמר בגמרא אייתי סהדי ואשתקור תרי זימני משום דמעשה שהיה כך היה דהכי קאמר בגמרא ההיא איתתא וכו' וכיון שכן נמצא שמציאות הקידושין אמת אלא דלא מהני משום דהוו בלא עדים כי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והוי כקידש בלא עדים דאפילו שניהם מודים לא מהני דאין דבר שבערוה פחות משנים.