דברי ריבות · חלק ה׳ סימן ט״ז

ועוד אומר לע"ד מלבד מה שכתבתי שאפי' העידו העדים בפני יצחק ממש קרוב בעיני שאין לחוש לעדותם כלל כל שכן להתירה לסיטי הנז' בלא גט וזה כי בהעלותי על לבבי מה טיבן של העדים שפסלו ליצחק מאד תמהתי וידי למו פי שמתי איך מלאם לבם לחכמים השלמים לקבוע ב"ד לקבל עדותם כי כל העולם מרננים אחריהם ובפרט על אחד מהם היותו חשוד על כמה וכמה גופי עבירות קשות ורעות וקלות וחמורות וכל כך גדלה רשעתו שהכל יראים ממנו וכובשין עדותם וכמעט לבא לפומא לא גלי משום דאניש אלמא הוא ואיש אשר אלה לו איך יועיל עדותו להוציא את סיטי הנזכר' מחזקת מקודשת להתירה לעלמא אי לא דמיסתפינא הוה אמינא דקדושי יום טוב הם קדושין גמורים והקדושין השניים שקדשה הטפל הידוע לא תפסו כלל אבל את האלקים אני ירא ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות ולכן כיון שלא יש עדים שיעידו בפועל בפני בית דין על פסול העדים האחרונים אחוש לעדותם שהעידו נגד יצחק לענין זה לבד שתפסו גם קדושי הטפל השניים להצריכה גט מזה ומזה אבל להתירה בלא גט מיום טוב נראה לע"ד שלא יאמר דבר כזה שום אדם בעולם.