דברי ריבות · חלק ה׳ סימן י׳

ובר מן דין איכא טעמא אחרינא להצריכה גט וזה כי אלטאראץ כשהעיד נגד יצחק לא העיד בפניו וכיון שכן אין דנין על פי אותו העדות כדאמרי' בהגוזל ומאכיל תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדות שלא בפני בעל דין וכן פסקו כל הפוסקים ועוד כתב הטור סי' כ"ח ואם קבלו העדו' שלא בפני בעל דין אין דנין על פיו. וכי תימא הא אמרינן בהגוזל בתרא דאם שלחו לנתבע שיבא ולא בא מקבלין עדות שלא בפניו ובנדון דידן הרי שלחו ליצחק שיבא לב"ד ולא בא ועדות הפסול שפסלוהו הוי עדות ליתא דהא אמרינן בהגוזל בתר' וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין קבלה מניה רבי יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינ' הים ושלחו לו ולא בא ודקדק ר"י בעל התוספו' דמדקאמר ושלחו לו ולא בא ולא אמר או שלחו כדקאמר או שעדיו חולים משמע דבעינן שלחו לו ולא בא בהדי חד מהנך אבל שלחו ליה גרידא לא מהני וכן פסק ר"ח ורב אלפס והרמב"ם פ' ג' מהלכות עדו' וכן הטור דבעינן אחרת בהדי שלחו לו אבל שלחו לו גרידא לא מהני ובנדון דידן ודאי שלא היה כי אם שלחו לו ולכן אין דנין על פי אותו העדות ויצחק עומד בחזקת כשר.