דברי ריבות · חלק ת״ל סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה מחלוקת יש בין גאוני עולם אם נאמן אדם לומר על כתב ידו פרעתי ויהיה נאמן בשבועה או אם מצינן למימר ליה שטרך בידי מאי בעי ויגבה המלוה כדין שטר בעדים כמו שהביאו באורך הריב"ש בתשובותיו סימן תנ"ד וכיון שכן בנ"ד שנאמר דמצי טעין בו שמעון שמא פרע אבי זה אי אפשר וזה דלא מבעיא למאן דסבר דכתב ידו חשיב כשטר בעדים דפשיטא דלא מצי טעין כך משום דאמרי' ליה שטרך בידי מאי בעי אלא אפי' למאן דסבר דמצי טעין פרעתי בנדון הזה נראה לע"ד דלא מצי טעין וטעמא דמילתא דכיון דמעיקרא אביו טען טענת מזוייף ואח"כ נתקיים בב"ד ובשביל כך הוכרח לשלם אם איתא דפרע הוה ליה לתבוע השטר ההוא כיון דכבר הוחזק כפרן ולא היה לו להביא הכתב ההוא ביד המלוה ושפיר מצי טעין שטרך בידי מאי בעי לכ"ע וכיון שכן בנדון כי האי שא"א להתברר נמתין שיצא בת קול מן השמים לומר הדין עם מי לכן הדיינים עשו משפט של שלום כמאי דאת אמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם איזה הוא משפט של שלום זו פשרה. זהו מה שנראה לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.