דברי ריבות · חלק ת״ל סימן א׳

שאלה ראובן הוציא כתב ידו של שמעון ונתקיים ע"פ עדים המכירים שהיא היא מסכום מעות שחייב לו ותבעו בדין לשמעון והשיב שמעון שלא היו דברים מעולם ומזוייפת היא ואחר עבור ימים חזר ותבעו פעם אחרת וחזר והשיב שאמת היה שהיה חייב המעות הנזכר ושחתימת ידו היא אבל פרעו ואחר ימים נפטר שמעון וחזר ראובן הנזכר ותבע לבן הגדול של שמעון לב"ד ובררו להם דיינים כדין זה בורר וזה בורר והעריכו טענותיהם לפני הדיינים ונפל הפרש בין הדיינים עצמם שהאחד מהם היה אומר שדין זה הוא דין מרומה ואחר עבור ב' או ג' שנים הלכו הדיינים לבדם בלתי ידיעת בן שמעון הנפטר ופסקו שיפרע בן שמעון חצי החוב וכתבו בפסק לא שהדין כך אלא מפני דרכי שלום ועתה בן שמעון צועק מרה ואומר שמה שעשו שלא כדין ושלא כראוי עשו שהרי באו עדים והעידו ששמעו מפי ראובן שהודה שהיה מזוייף עוד יש לבן שמעון טענה שמא פרעו אביו קודם שנפטר ילמדנו רבינו הדין ומה' יהיה משכורתו שלמה.