דברי ריבות · חלק תט״ו סימן א׳

שאלה ראובן אחזתו חולי הקולי"ג הנקרא קוליקה ובהיותו מצר ומצטער מוטל על ערש דוי בא לוי לבקרו ואמר לו ראובן יש בדעתי להקדיש להקדש פלוני שתי חצרות אשר לי על מנת שגזבר ההקדש ההוא ישכיר אותם השתי חצרות לבני שמעון ולזרעו אחריו בעד סך כך לבנים לשנה ועל כן דבר נא באזני הגזבר מההקדש הנז' שיבא פה ואדבר דברי אלה עמו והלך לוי בשליחותו ובא הנז' בפני ראובן והודיעו רצונו כי הוא מקדיש אותם הב' חצרות על פי התנאי הנ"ל והלך לו הגזבר ויהי אחרי כן כאשר שמעו אשתו ובנו של ראובן את אשר נעשה צעקו אליו לאמר מה זאת עשית להקדיש כל נכסיך ואיך לא ראית כי אין לך נכסים אחרים זולת החצרות הנז' שיהיו מספיקים לכלכל שיבתך ואם חשבת כי מחמת חולי זה הגיע זמנך ליפטר מן העולם הזה איך לא שמת לבך על אשתך זאת כי יש לה עליך כתובה מרובה ומאין תגבה סכי כתובתה להתפרנס כל ימי חייה אז ראובן זאת השיב אל לבו וראה ומשמש בשארית נכסיו וראה כי לא היו מספיקים לכלכל את שיבתו ומה גם לפרוע סכי כתובת אשתו וזולת זה בא נפתלי שכנו הקרוב אליו הדר באחד משתי החצרות הנ"ל ואמר לראובן שמעתי עליך כי הקדשת החצר שלי כי אותו החצר הוא של נפתלי ולימי' שעברו נתפשרו ביניה' שימכרהו נפתלי לראובן כאשר יעלה מן הארץ לארץ ישראל ועדיין לא החזיק בו ראובן לא בכסף ולא בשטר ולא בחזקה ועתה אומר נפתלי כי אין בדעתו למוכרו וכאשר ראובן ראה כל המבוכות האלה חזר בו מההקדש הנז' וטוען לבטל ההקדש הנז' כמה טענות. ראשונה כי ההקדש הנז' היה הקדש בטעות כי הוא זה כמה שנים להיותו זקן בא בימים וכאילו עבר ובטל מן העולם מסר נכסיו וחשבונותיו ביד בנו כי הוא היה מכלכל את שיבתו ולא היה יודע מספר הנכסים אבל היה חושב שהיה בהם כדי להתפרנס בריוח וגם לא היה יודע כי נפתלי יחזור בו ממכירת החצר. והיום כאשר ידע שארית נכסיו כי מעט המה כי רובם עלו בתוהו ונאבדו חוזר בו כי לאו אדעתא דהכי הקדיש החצר שימות הוא אם יחיה ואשתו ובנו אחריו ברעב. שנית טוען כי הוא הקדיש במקום שחב לאחרים כי סכי כתובת אשתו מרובים וזולת ההקדש הנז' לא ישאר מקום לגבות שליש או רביע מסכי כתובתה ואשתו לא ידעה בעת שהקדיש ההקדש הנז' וכאשר שמעה בדבר צעקה לאמר מה זאת עשית. שלישית טוען כי הוא הקדיש החצרות בהיותו חולה מחולי הקוליקה והרי עמד מחולייו והוי כמצוה מחמת מיתה שאם עמד חוזר בו. רביעית טוען כי הן לו יהי ההקדש הקדש כיון שראה ראובן המבוכות הנ"ל ושאל התרה על נדרו קודם שבא ההקדש ליד הגזבר והתירו לו הוי מותר ופטור מלקיים נדרו ילמדנו רבינו אם פטור ראובן מההקדש הנז' מכח אלו הטענות הנז' ושכרו מן השמים הרבה מאד.