תשובה כבר בימים שעברו נשאלתי בענין כזה ופסקתי שבטלה המתנה ונשארו הנכסים בחזקת היורשים והטעם דאף על גב דלכאורה היה נראה לומר כי כמו שבמתנת ש"מ במקצת דינו כמתנת בריא ואינה נקנית אלא בקנין וכמו שכתב הרמב"ם הלכות זכיה פרק שמיני שכתב שייר כלים לעצמו בין קרקע בין מטלטלין הרי זו מתנה במקצת וסתמא כמתנת בריא שקונה מזמן הכתיבה לפיכך אינו חוזר והוא שקנו מידו שמתנת ש"מ במקצת צריכה קנין בין עמד בין לא עמד וכן פסק חו"מ סימן ר"ן מכל מקום כשפירש בצואתו שמחמת מיתה היה עושה כך אינו צריך קנין ואם עמד חוזר ואם לא עמד קנה וכ"כ שם הרמב"ן וז"ל אם נתן לו המקצת בפירוש במתנת ש"מ שאינו אלא לאחר מיתה אינו צריך קנין וכן פסק הטור שם אף בנדון דידן נימא הכי דאף על גב שכתב מעכשיו דהוי כמתנת בריא ובעי קנין מ"מ כיון שפירש ואמר שצוה מחמת מיתה הרי גילה דעתו שכונתו להקנות לאחר מיתה ולא בעי קנין דנקנית באמירה כשמת אבל כד מעיינן ביה שפיר אין הנדון דומה לראי' דבשלמא במתנ' במקצת מהני פירושו שאין שום דבר שיהיה סותרו אבל כשאומר מעכשיו אף על פי שיפרש ויאמר שמצוה מחמת מיתה וכונתו להקנות לאחר מיתה הרי מילת מעכשיו סותרו ואין לנו אלא מה שמוציא מפיו וכמו שכתב הר"ן בהלכות פרק מי שמת על ההיא דש"מ שאמר ידור פלוני בבית זה לא אמר כלום כתב אף על גב דאי לא בעי למימר דקל לפירות הא דאמר פירות דקל דברי בטלה נינהו מכל מקום אין לנו אלא מה שהוציא מפיו. הרי לך דאין לנו רשות לתקן הלשון אלא מה שהוציא מפיו אפילו בדבר שאין בו ממש. ועוד כתב הרמב"ן בחדושיו פרק מי שמת על הא דאמרינן מתנת ש"מ שכתוב בה קנין שהמתנה בטלה שמא לא גמר להקנותו אלא בקנין ואין קנין סודר לאחר מיתה כתב וז"ל תמהני מה לי ולגמר דעת שלו הא תקינו רבנן בשכיב מרע דלקני לאחר מיתה ולאו מילתא היא דהאי כיון דמקני בבריא דיניה כבריא שנתן לאחר מיתה בפירוש דלאו כלום עבד. הרי לך דאף על גב שמצוה מחמת מיתה כיון שכתב קנין שהוא מעשה בריא וסותר מה שדבר המתנה בטלה גם בנדון דידן כיון שבאומרו מעכשיו שהוא מתנת בריא סותר מה שאמ' צוה מחמת מיתה בטלה המתנה ואוקמינן הנכסים ביד היורשים וכן כתב הרמב"ן שם וז"ל ונקטינן מתנת ש"מ שכתוב בה מהיום צריכה קנין כמתנת בריא ולא קניא אלא בקנין וכו' ואין זה צריך לפנים ע"כ וכן כתב נמקי יוסף ז"ל פרק מי שמת וכתב בסוף דבריו וזה ברור בעיני המפרשים וכן רבינו ירוחם נתיב כ"ד באופן שעלה בידינו שמתנה זו כיון שכתב בה מעכשיו צריכה קנין בלשון יפוי כח וכיון דלית בה קנין היא בטלה והנכסים הם בחזקת היורשים זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק תי״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
