ועל מה שכתבתי לעיל הסכים החכם השלם הרב ה"ר דוד ן' אבי זמרה וזה לשונו. דעתי שהקדושין הראשוני' קדושי תורה כדין וכשורה וקדושי שני תבא עליו מארה עד שישוב בתשובה גמורה לא תפסו כלל אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא וכתב דוד ן' אבי זמרה זהו העתק מה שכתוב על הפסק הכתוב לעיל. וזו היא התשובה שהשיב על הנדון הכתוב לעיל וכתבו על הפסק שכתב החכם השלם ה"ר חיים עובדיה יצ"ו תשובתי כי אשה זו מקודשת לראשון קדושי תורה ואין קדושי שני תופסין בה כלל וגדולה מזו אני סובר דמקבלין עדות קדושין שלא בפני בעל הדבר דכולי עלמא בעלי דבר נינהו לאפרושי מאיסורא וזה לשון המאירי ומקבלין עדות שלא בפני בעל דין לאפרושי מאיסורא כגון שיש עדים שנתקדשה פלונית ע"כ וכן נראה מתשובת ריב"ש בקדושי מירונה והכי משמע מתשובת הרשב"א כאשר כתוב בקו' ואני מעיד שכן היה בעת כמה"ר יעקב בירב ז"ל על מעשה שהיה וכמה"ר שמואל ן' סיד ז"ל אלא שהם הפריזו על המדה לקבל עדות שלא בפני בעל דין לאסור אשה על בעלה ואני וחברי חלקנו עליהם בזה אבל בעדים שנתקדשה פלונית דהוי לאפרושי מאסורא לא חלק אדם מעולם וכ"ש בנדון דידן דשלחו לו ולא בא ועדיו מבקשים לילך ולית דין צריך בשש והנראה לעניות דעתי כתבתי וחתמתי דוד ן' אבי זמרה.
דברי ריבות · חלק ד׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.