דברי ריבות · חלק ד׳ סימן ג׳

תשובה אחר שנתקבל העדות אחר כמה איומים והגזמות וחקירות ודרישות ובדיקות ואחר כמה חומרות ואלות כל מה שהמחשבה יכולה להעלו' כמו שנראה מתוך כתב קבלת העדו' נראה לע"ד דהוו קדושין גמורין עם היות שנתקבל העדות שלא בפני בעל דין והטעם דאף ע"ג דאמרינן בקמא פ' הגוזל ומאכיל אמר רב אשי אמר רבי שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. תהי בה רבי יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין וכו'. וכן פסק הרמב"ם פ"ג דהלכות עדות אין מקבלין עדות אלא בפניו וכן הטור סי' כ"ח כתב כן וכתב עוד ואם קבלו העדות שלא בפניו אין דנין על פיו הא אמרינן בגמרא קבלה מניה רבי יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא וכתב ר"י בעל התוספות דמדקאמר ושלחו לו ולא בא ולא קאמר או שלחו כדקאמר או עדיו חולין משמע דבעינן שלחו לו ולא בא בהדי חד מהנך אבל שלחו ליה גרידא לא מהני וכתב ומיהו בסמוך משמע דבעי למימר או שלחו דקאמר כגון דפתחו ליה בדינה ושלחו ליה ולא בא משמע דמשום האי מילתא לחודא דשלחו ליה ולא אתא מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ואף על פי שדחה זו הראיה לא הכריח שום דבר אי גרסי' ושלחו ובעינן תרתי אי גרסי' או שלחו וסגי בשלחו ליה גריד' וכן כתו' בהגהות מיימוניות תוס' לא הכריעו אי גרסי' ושלחו לו או או שלחו לו. הרי לך ראיה דאפשר לומר דבשלחו לו גרידא מקבלין שלא בפני בעל דין ובנדון דידן כמה וכמה פעמים שלחו לו ולא בא אלא אדרבה היה מכוין לדחות את השעה כמו שהוא ידוע לכל דבודאי איכא למימר דהוי עדות מיהא לחוש לקדושיו. ואע"ג דנמצא בספר ישן ושלחו לו דמשמע דבעינן תרתי וכן פסק ר"ח וכן האלפסי וכן פסק הרמב"ם וכל הפוסקים דבעינן אחרת בהדי שלחו לו דשלחו לו גרידא לא מהני בנדון דידן גם כן איכ' אחרת בהדיה והיא מאי דקאמר בגמרא או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים שהרי בנדון דידן התרה כמה פעמים אחד מהעדים שיקבלו את עדותו לברר וללבן האמת להיות הנושא אסור אשת איש לפי שהיה רוצה לילך חוץ לעיר כמו שיש מזה שטר כתוב וחתום בעדים ובעבור כן התרו כמה פעמים בבעל דין שיבא לב"ד ויעיד בפניו ולא שת לבו ובכי האי גוונא אליבא דכולי עלמא דנין על פי זה העדות ומקבלי' אותו העדו' לכתחלה וכן פסק הרמב"ם הלכות עדות פר' ג' היו העדים מבקשים לילך למדינת היום ושלחו לבעל דין ולא בא הרי אלו מקבלין עדות שלא בפניו וכן הטור סימן כ"ח כתב היו העדים חולים או רוצים לילך למדינת הים ובקש התובע שיקבלו עדות קודם שילכו או ימותו שולחין לנתבע שיבא לא בא מקבלין העדו' שלא בפניו וכן פסקו כל הפוסקים דכיון שכן ובנדון דידן איכא תרי חדא שהתרה העד שהיה רוצה לילך חוץ לעיר, ועוד שהתרו לנתבע כמה וכמה פעמים כמה ימים יום אחר יום והיה דוחה בקש פשיטא דראוי הוא לקבל העדות שלא בפניו וכיון שנתקבל העדו' בכמה דרישות וחקירו' ובדיקות מכמה פנים ומינים שונים מכח כמה מיני חומרות והתראות כמו שהוא מפורסם לכל שנתקבל בתוך קהל ועדה בפני אנשי' חכמים ונבונים וידועים ונמצאו העדים מכוונים בעדות' פשיטא דהוי מקודשת קדושין גמורים.