דברי ריבות · חלק שצ״ז סימן א׳

שאלה ראובן החזיק ודר בבית אחד במולקי של תוגר א' אחר זמן בא התוגר בעל המולקי והרס כל הבתים ולא נשאר לראובן שם שום זכות אחר כך עשה התוגר באותה החורבה חנויות והשכירם לתוגרמים אחר זמן רב נפלו החנויות מאליהן ונשאר המקום ההוא מבוי מפולש רחב ונעשה רשות הרבים והיו עברים ושבים דרך שם כמו שבע שנים אחר כל זה הזמן בא שמעון ועשה שתי דפנות בשתי ראשי המבוי ונשאר כמו חצר אחד לפני בית שמעון והיה עושה בו כל צרכיו והחזיק בו כמו שש שני' ולא מיחה אדם בידו אחר כך בא תוגר אחד ותבע לתוגר הראשון ואמר המקום הזה הוא של מראטה ונתפשרו הב' תוגרמים ביניהם ולקח חצי אותו החצר תוגר אחד וחציו הנשאר ביד שמעון בעד התוגר השני לחשבון המראטה ועשה שמעון מחיצה באמצע החצר להכיר חלקו זה שלש שנים עתה בא שמעון לבנות תוך חצרו וראובן מעכב עליו ואומר שזה שתי שנים הוציא שמעון אותה מחיצה שהיה באמצע החצר ובנה כותל במקום המחיצה ושאז מיחה בידו וטען שמעון מה תועיל באותה מחאה מאחר שהתוגר שנמצא עכשיו שהוא בעל הקרקע מעולם לא נתנה לך כל שכן שזה ט' שנים שהחזקתי בכל אותו מקום ולא מחית בידי ומה שאתה אומר שזה ב' שנים מחית לא היו ד"מ ילמדנו רבינו הדין עם מי.