וכן נראה ממה שכתב הרב מהרי"ק ז"ל אבן העזר סימן י"ז שתמה על תשובת הרמב"ם המתחלת ראובן היה נושא ונותן בחוץ ויצא לישא וליתן כמנהגו בכפרים של עכו וכו' כתב שם שההיתר ההוא היה על שלא חסר שום יהודי מעכו כי אם זה ואף על פי שפשט השאלה והתשובה בסתם צריך לומר שדבר ידוע היה ביניהם שכך היה המעשה ולא הוצרכו לפר' הרי לך שכשאין מזכיר שם האיש המת צריך שידעו שלא חיסר משם כי אם האיש ההוא לבדו אף בנדון דידן צריך שידעו בודאי שלא חיסר משם בפרק ההוא כי אם יוסף הנז' ואז תהיה אשתו מותרת לעלמא זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק שצ״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.